עיצוב תכשיטים. צירוף המילים הזה טומן בחובו כל כך הרבה רעיונות, שפות, טכניקות וחומרים שונים. אישה אחת, במקום כלשהו בעולם, עונדת ענק יהלומים מנצנץ, אחרת, במקום אחר, עונדת תכשיט קלוע בעבודת יד, עשוי מחומרים טבעיים הצומחים בשדה ליד הבית. עבור אחת התכשיט הוא סמל סטטוס, לשניה הוא אביזר בעל משמעות טקסית ורוחנית. עבורי, תכשיטים הם חלק ממכלול, כזה מאפשר ביטוי אישי, ויופי. פשוט יופי.
אבל נחזור רגע לביטוי האישי. בכל יום בשנה אנחנו קמות קצת אחרת. שמחות, עצובות, כועסות, נרגשות מאוהבות. החיים דינמיים; עבודה, משפחה, בירוקרטיה, אבל גם שמחות, מסיבות, וסתם רגעים קטנים של שמחה עם חברים. ובכל הזמן הזה אנחנו מסתובבות, ובכן, לבושות, ובשאיפה שיהיה לנו גם יפה בלב ובהשתקפות שבמראה, בלי לוותר על הנוחות.
כשאני מעצבת תכשיטים אני חושבת על החיים שלכן ועל החיים שלי, נשים בתנועה, בין אם אתן מתגוררות בתל אביב או בפרדס חנה. בין אם התכשיט עבורכן, או כמתנה לאישה יקרה, בת משפחה או חברה אהובה.
אני חושבת קל, מינימליסטי, עדין. מנצנץ, אבל לא יותר מדי. שרשרת ארוכה בשילוב חרוזים או שרשרת פליז קצרה עם תליון עדין, שרשראות שניתן לענוד גם זו על גבי זו ולייצר מהן מראה שכבות עשיר, כזה שמשאיר חותם.
כשאני מתלבשת, אם זה בבוקר לקראת יום של עבודה או בערב, לקראת בילוי, אני לא רוצה לחשוב יותר מדי. אני רוצה לנשום עמוק ולדעת, שגם אם אבחר ללבוש חולצת טי הכי בסיסית, אפורה או לבנה, אדע שתמיד נמצאת בהישג יד שרשרת מינימליסטית שתוסיף את הנצנוץ והתנועה.
בערב, במעבר מהיר לשמלה אני יכולה להוסיף עוד שכבות, עוד שרשרת או שתיים באורכים שונים, אולי גם צמיד ועגילים, ואולי אחת מתוך שרשראות הסטייטמנט שעיצבתי, אלו עם התליונים הגדולים ונוכחות של ׳אני כאן, חברים׳. ויאללה, אני מוכנה לקרוע את העיר. ו׳בלקרוע את העיר׳ אני מתכוונת כמובן למפגש בבר יין על יין לבן. אבל זאת אני, את יכולה כמובן לעשות מה שבא לך בכל שעה ביממה ולהרכיב מתוך הקולקציה שלי את המראה שמבטא אותך בכל רגע נתון. מינימליסטי או גדול מהחיים? את מחליטה.